רי"ף בבא קמא כ״ג

1 שמע מינה:

2 אמר רב לפניו לפניו ממש לאחריו לאחריו ממש וזה וזה בבור דף נג. רב לטעמיה דאמר בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו ושמואל אמר בבור בין לפניו בין לאחריו חייב שמואל לטעמיה דאמר בור שחייבה עליו תורה להבלו וכ"ש לחבטו אלא היכי דמי לאחריו מקול הכרייה דפטור כגון שנתקל בבור ונפל לאחריו חוץ לבור תני רב חנניא לסיועיה לרב ונפל עד שיפול כדרך נפילה מכאן אמרו נפל לפניו מקול הכרייה חייב לאחריו מקול הכרייה פטור וזה וזה בבור:

3 אמר מר נפל לפניו מקול הכרייה חייב אמאי נימא כורה גרם ליה אמר רב שימי בר אשי הא מני רבי נתן היא דאמר בעל הבור היזקא עביד וכל היכא דליכא לאישתלומי מהאי משתלם מהאי דתניא שור שרדף את חברו לבור בעל השור חייב בעל הבור פטור רבי נתן אומר בעל השור משלם מחצה ובעל הבור משלם מחצה והא תניא רבי נתן אומר בעל הבור משלם שלשה חלקים ובעל השור משלם רביע לא קשיא הא בתם והא במועד:

4 ובתם מאי קסבר רבי נתן אי קסבר האי כוליה היזקא עבד והאי כוליה היזקא עבד האי משלם פלגא והאי משלם פלגא ואי קסבר האי פלגא היזקא עבד והאי פלגא היזקא עבד בעל הבור משלם פלגא ובעל השור משלם ריבעא ואידך ריבעא ניפסוד אמר רבא רבי נתן דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא לעולם קסבר האי כוליה היזקא עבד והאי כוליה היזקא עבד ודקשיא לך האי לישלם פלגא והאי לישלם פלגא משום דאמר ליה בעל השור לבעל הבור תמותאי ושתפותאי בהדך מאי אהניא לי איבעית

5 אימא לעולם קסבר האי פלגא היזקא עבד והאי פלגא היזקא עבד ודקא קשיא לך בעל הבור משלם פלגא ובעל השור משלם ריבעא ואידך ריבעא ניפסוד משום דאמר ליה בעל השור לבעל הבור אנא תוראי בבירך אשכחתיה את קטלתיה מאי דאית לי לאשתלומי מהאיך משתלימנא ושארא משתלימנא מינך:

6 אמר רבא הניח אבן על פי הבור ובא השור ונתקל בה ונפל לבור באנו למחלוקת רבי נתן ורבנן ומסתברא דהלכתא כרבי נתן דקיימא מתני' כוותיה:

7 דף נג: נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו וכו' מ"ט דאמר קרא שמות כ״א:ל״ג ונפל שמה שור או חמור שור ולא אדם חמור ולא כלים:

8 דף נד. נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן חייב מאי שור חרש שוטה וקטן דף נד: אמר רבא שור שהוא חרש שור שהוא שוטה שור שהוא קטן אבל שור שהוא פקח פטור מ"ט דאמר ליה איבעי לך עיוני ומיזל תניא נמי הכי נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן וסומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור:

9 סליקו להו שור שנגח את הפרה

10 דף נה: הכונס צאן לדיר ונעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה פטור לא נעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה חייב.

11 נפרצה בלילה או שפרצוה ליסטין ויצאה והזיקה פטור הוציאוה ליסטין הליסטין חייבין:

12 גמ' תנו רבנן איזה הוא כראוי ואיזה הוא שלא כראוי דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה זה הוא כראוי דלת שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה זה הוא שלא כראוי:

13 א"ר אלעזר ואמרי לה במתניתא תניא ארבעה דברים התורה מיעטה בשמירתם ואלו הן בור ואש ושן ורגל בור דכתיב שמות כא ולא יכסנו הא כסהו פטור אש דכתיב שמות כב שלם ישלם המבעיר את הבערה עד דעביד כעין מבעיר שן דכתיב שמות כב ובער עד דעביד כעין ובער רגל דכתיב שמות כב ושלח עד דעביד כעין ושלח:

14 תניא ד' דברים אמר ר' יהושע כל העושה אותן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואלו הן הפורץ